מרכז הקונצרטים המפואר של בוקרשט, משכנה של התזמורת הפילהרמונית של רומניה. אולם מרהיב ביופיו שניתן לבקר בו בשעות היום וליהנות מארכיטקטורה ייחודית ומרהיבה.

האטנאום של רומניה משמש כבניין התזמורת הפילרמונית ע"ש ג'ורג'ה אנסקו. הבנין הנחשב אולי ליפה ביותר בבוקרשט נבנה בסגנון ניאוקלאסי וסגנון אקלקטי בין השנים 1886-1888, על פי תוכניותיו של האדריכל הצרפתי אלבר גלרון. המיקום שנבחר , כעת חלק מרחוב קלאה ויקטוריי, היה אז בפאתי העיר, שטח בבעלות משפחת ואקארשטי, משפחה ידועה מאוד של "בויארי" בעלת קרקעות רבות. בויאר Boier הוא תואר שניתן לבן מעמד האצולה ברומניה, ברוסיה, בבולגריה של ימי הביניים . לרוב היה הבויאר גם בעל קרקעות גדול. לשיא חשיבותו הגיע מעמד הבויארים בין המאה ה-10 עד לסוף המאה ה-17.

המיקום של מבנה האטנאום זכה לביקורת קשה , כי היה רחוק מהמרכז והיה קשה לגישה, במיוחד בחורף. אך למרות זאת, בשנת 1886 החלה הבניה וחלק מהמימון היה של האזרחים עצמם, שנענו לקריאה שברומנית אפילו מתחרזת: Dați un leu pentru Ateneu. – "תנו לאו (המטבע הרומני) עבור האטנאום". הבנין נחנך ב-14 לפברואר 1888.

בחזית הבנין שורה של 6 עמודים יוניים בגובה 12 מ', זהים במידותיהם לאלה שבמקדש הארכתאיון שעל האקרופוליס באתונה. בין העמודים ניתן להבחין בחמישה מדליונים עשויים פסיפס בהם מוצגים חמישה מתוך שליטיה של רומניה : נאגואה בסארב Neagoe Basarab (שלט בין 1512 - 1521.), אלכסדנר הטוב Alexandru cel Bun (שלט במולדובה בין 1400 – 1432), המלך קרול ה-1 -Carol I al României (שלט בין 1886-1914) , ואסילה לופו Vasile Lupu ( שלט במולדובה 1634-1653) ומאטי באראב (1632-1654). גובהו הכולל של הבנין כולל הכיפה הוא 41 מ'.

בפנים, אולם קונצרטים עגול עם קוטר של 28.50 מ' וגובה 16 מ', עם כ-800 מושבים. בשנת 1935 ביוזמתו של ג'ורג'ה אנסקו, המלחין הלאומי של רומניה, נאספו כספים לבניית עוגב ע"י מסטרים מוירטנברג, גרמניה, ונחנך ב-1939 . הבנין שחוזק, שוחזר ועבר שיפורים במשך עשר שנים בין 1994-2004, נפתח מחדש ב-2005 עם הפסטיבל הבינאלומי ע"ש ג'ורג' אנסקו.

ב-1888 הוחלט לעטר את קירות האולם בציור פרסקו ענק, שיציג את הארועים החשובים בתולדות רומניה. רק ב-1933 החלה העבודה על הפרסקו לפי הפרויקט של הצייר קוסטין פטרסקו Costin Petrescu) 1872-1954). אגב, אותו צייר קוסטין פטרסקו הוא שיצר את מדליוני הפסיפס בחזית הבניין.

שש שנים מאוחר יותר, ב-26 למאי 1939, נחנך הפרסקו הענק , ברוחב 3 מ' ובאורך 70 מ', המקיף את הכיפה לכל ארוכה, פרט לאזור הבמה. הפרסקו מכיל 25 סצינות עם ארועים מרכזיים בהיסטוריה של רומניה, החל בכניסתו של הקיסר טראינוס לדאקיה ויישובה על ידי הרומאים, לפלישות הברברים, תחילתו של העם הרומני, דמויות של שליטים בולטים כמו שטפן הגדול ומיחאי האמיץ, המרד של טודור ולדימירסקו, איחוד רומניה ב-1859.

במקור, בסצינה הסוגרת את הפרסקו שתארה את מצב האומה הרומנית באותה עת, הוצג על רקע עיר מודרנית , המלך קרול השני, שנחשב לפטרון אמנויות ותרבות, מלווה ביורש העצר שלו. המלך תואר כיורד ומתערה בקרב העם שלו כדי לתת חסות למדעים, ספרות, אמנות, חקלאות ותעשיה. אך מטעמים פוליטיים, דמותו של קרול השני נמחקה בתקופה בה שלטה מפלגתו הפרו-נאצית של יון אנטונסקו, ובמקום נוספו דמויות של איכרים, ילדים וכו'. בתקופת המשטר הקומוניסטי, הפרסקו כוסה ביריעת קטיפה אדומה, כדי להסוות את תפקידה של המלוכה בתולדותיה של רומניה. כך נותר הפרסקו מכוסה כמעט 20 בין 1948-1966.

בסמוך לבנין נמצא הגן. לפני המלחמה, על שבילי הגן היו פרוטומות של אישים מתחום הפוליטיקה, התרבות והאמנות. אך אלה נעלמו בתקופה הקומוניסטית. לאחר סילוקם של כל אלה, הוצב תחילה בחזית האטנאום רק פסל אחד, פסל "הרצים" שנעשה ב-1913 ע"י הפסל אלפרד בושה והועבר אחר כך למיקום העכשווי שלו בקאלה ויקטוריה 142-146.

עתה, בחזית הבניין נמצא פסל הברונזה של מיחאי אמינסקו, המשורר הלאומי של רומניה, פסל שנוצר ב-1963 ע"י גיאורגה אנגל.
האטנאום נמצא ברשימת המונומנטים ההיסטוריים של האיחוד האירופי וברשימת אונסקו